משה

מתוך Vikikabballa

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משה רבנו הנקרא בספר הזוהר רעיא מהימנא כלומר הרועה הנאמן, מיוחס בדרך כלל לספירת הנצח ולכן זכה להוריד לנו משמים את תורת הנצח. לאחר עיון בספרי הקבלה ניתן לראות דעות חלוקות בנושא זה. יש המייחסים לו את המיקום השמור למלאך מטט' שנאמר נער בוכה, ואין נער אלא מלאך מטט'. יש שייחסו לו את ספירת היסוד שהרי נאמר בו טוב ואין טוב אלא ספירת היסוד, ועוד שהרי משה גימטריא "אל שדי" המורה על ספירת היסוד. יש שייחסו לו את ספירת הנצח וכך נראה ממיקומו בטבלת האושפיזין. בספר הזוהר מרבים לייחס למשה רבנו את החלק העליון של ספירת התפארת הנקרא תפארת מחזה ולמעלה והוא המקום הקרוב אל הדעת. ממכלול הדעות נראה לומר שמשה עלה בהמהלך חייו ממדרגה שמתחת ספירת המלכות עד החלק העליון של ספירת התפארת זכה להיות אב הנביאים ונגלו לו 49 מתוך 50 שערי בינה. על ההבדלים בין דרגת נבואתו לדרגת שאר הנביאים ראה כותרת הקישור לתצוגה שיעור זה.

הרמ"ק מתייחס לשורש נשמת משה רבנו בהרבה מקומות הנה ליקוט: בספר פרדס רמונים - שער א פרק ב - "התפארת יש לו שני מציאות. האחד מצד החכמה והוא מציאות מובחר בערך מה שהוא סוד קו הרחמים שהוא הנאצל מן הכתר ונתפשט אל החכמה כמו שנבאר בשער סדר האצילות בע"ה. והוא המציאות שמשה רבינו ע"ה מרכבה אליו כמבואר בתקונים (תקונא י"ג דף כ"ט.) וז"ל ויעקב ודאי הוא דיוקנא דעמודא דאמצעיתא מסטרא דלבר. והא משה תמן הוה. אלא מסטרא דלגו הוה ודא מסטרא (דלבר. דא מגופא ודא מנשמתא) עכ"ל. כלומר משה רבנו הוא בחינת נשמה של התפארת.

בספר פרדס רמונים - שער כ פרק יב - "כבר נודע כי אספקלריא המאירה היא תפארת והיא מדרגת מרע"ה. ושאר הנביאים במלכות שהיא כאספקלריא שאינה מאירה. וכן אמרו (חז"ל ב"ב ע"ה) פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה. והכונה מרע"ה היה מתנבא בכח התפארת והוא פני חמה, אבל יהושע פני לבנה שהוא המלכות.

דעת הארי הקדוש בשער הפסוקים פרשת שמיני, היא ששורש נשמת משה רבנו ע"ה היא מאבא ואמא באופן הבא: והנה משה, משתי בחי' אלו דבוקות יחד, שהם, פנים דאימא שהם קס"א, ואחוריים דאבא המליאים שהם קפ"ד. ושניהם בגימטריא משה. כי נודע שהאחוריים היותר חיצונים דיסוד דאבא, שהם קפ"ד, הם הדבוקים עם הפנים דיסוד דאימא, ומשניהם שורש נשמת מרע"ה. ובבחינת אחוריים של אבא שהם קפ"ד, נאמר לו, (שמות ל"ג כ"ב) "וראית את אחורי", כי שם שרשו, ולא בבחינת הפנים דיסוד דאבא. ובבחינת הפנים של יסוד דאימא, אמרו בספר הזוהר שמשה זכה לבינה, לפי שלא זכה אל הפנים דיסוד דאבא. ואמנם אין זה אלא בבחינתם למטה, בהיותם מתלבשים תוך ז"א, ולא בבחינתם למעלה במקומם עצמם. ולכן נקרא משה איש האלהים, בעלה דמטרוניתא, כי הנה הוא בבחינת אחורי היסוד של אבא, ופני היסוד של אימא, בהיותם למטה בסוד הדעת דז"א, הנקרא בעלה דמטרוניתא.

בפירוש הגר"א לספרא דצניעותא - פרק ה - "ומה שכתוב "והיו ימיו מאה ועשרים שנה" הוא עם חו"ב עצמן והוא רומז על מרע"ה שימיו ק"ך שנה כמ"ש "בשגם" זהו (גימ') משה כידוע שמדרגתו עד אבא ואימא כידוע והוא דרגא דז"א כידוע בזוהר ובתיקונים בהרבה מקומות. מכאן שמשה רבנו הוא דרגת ז"א עם מוחין מאבא ואימא.

כתב בספר פרדס רמונים - שער כג פרק יג - משה, כמו שיעקב מרכבה לת"ת כן מרע"ה מרכבה לת"ת. ויש חילוק גדול ביניהם. כי מרע"ה מרכבה לת"ת בסוד הדעת הנעלם בחינת הת"ת מצד החכמה. והנה הדעת הזה הוא מציאות דק אשר לת"ת והוא כולל שש קצוות בדקות והוא נשמה למציאות הת"ת המתגלה ומתעלם בתוכו. ומרע"ה מרכבה לדעת הנעלם הזה. ויעקב לתפארת. וזהו שנמצא בתקונים (תקונא ס"ט דף צ"ח) דא בגופא ודא בנשמתא, פי' יעקב בגוף שהיא הת"ת ומשה בנשמה שהוא הדעת. וזהו שאמר ג"כ במקום אחר (תקונא י"ג דף כ"ז) דא מלגאו ודא מלבר, פי' מרע"ה מבפנים בסוד הדעת הנעלם, ויעקב מבחוץ בסוד הת"ת. ומפני היות הדעת הנעלם כלל שש קצוות נאמר בתקונים במשה בלחודוי מה דהוה באדם ותלת אבהן:

כתב בספר קהלת יעקב ערך מש - משה הוא סוד אהיה הראשון מסוד אהיה אשר אהיה, ועיין בערך עבודה מה שכתבתי באורך מזה דברים נחמדים, ומשה הוא סוד אלף בציור יו"י של"ה דף קנ"ד:

משה הוא מבחינת ק"ך צירופי אלהים, על כן חי ק"ך שנה (עץ חיים שער הזיווגים פרק ו'), ועיין בערך ק"ך צירופים שם ביארתי הדבר, ועל כן משה אזדרז בעמלק לקרבא דלעילא, כי עמלק שורשו מק"ף צירופי אלהים שהן כפולים גימטריא עמלק, ומשה אוחז בשורשן ומגביה אותן למקורם שהוא מתפארת נצח הוד יסוד דבינה, וזה שאמר (שמות י"ז י"א) והיה כאשר ירים משה ידו, בחינת יד הוא השמאל שבהן ה' אצבעות ה' אותיות אלהים, יד במילוי יו"ד דלי"ת גימטריא הוד במילוי ה"א ו"ו דל"ת עם הכולל, וכבר כתבתי שק"ך צירופי אלהים בהוד ששם אחיזת משה, וכאשר הרים בחינת הוד הלז למעלה ששם אחיזת עמלק, על ידי ק"ך צירופי אלהים כפולים גימטריא עמלק, וכאשר הרים אותו למעלה לבינה ששם אהיה, וכשתצרף ק"ך צירופי אלהים כפולים שהם ר"מ ואהיה יהיה גימטריא י' הויות עם הכולל שהוא חסד, וזה שאמר (שמות ג' ד') וירא הוי"ה כי סר לראות, כי הקדוש ברוך הוא הראה אליו מתוך הסנ"ה גימטריא ק"ך צירופי אלהים, ומשה רבינו העלם לבחינת אהיה ונעשה גימטריא סר, וזה שאמר והיה כאשר ירים משה ידו, ירים גימטריא סר:

ב' משה מ' דמשה הוא בינה, ש' דמשה הוא זעיר, ה' מלכות, כן מבואר בזוהר בשלח נ"ד ע"א: ג' משה הוא בחינת גבורה, כן כתב במקדש מלך בזוהר תרומה דף קמ"ב ע"ב, דאהרן חסד ומשה גבורה: ד' משה הוא ששים ריבוא בהכאה כזה, מ' פעמים ש' י"ב ריבוא, ה' פעמים י"ב הרי ששים ריבוא עכ"ל דן ידין בקרניים מאמר י"ג, ותימא דמ' פעמים ש' אינו כי אם י"ב אלף, וכן מה שכתב בסוד ישר ובסוד שרי אשת אברהם הוא טעות ע"ש, אך חשבון משה לששים ריבוא שכתב בעל קרניים צריך לומר באופן זה, מ' פעמים ש' הוא י"ב אלף, ש' פעמים ש' צ' אלף הרי ק"ב אלף, ה' פעמים ק"ב הרי ת"ר אלף ועוד י"ב אלף יותר הוא נגד י"ג גבולי אלכסון שבבחינת משה כנודע, ועיין בשל"ה פרשת תשא שכתב החשבון באופן אחד שמצרף היוד דעשרת הדברות י' דברות ודוחק:

ה' משה זכה לבינה בהיותה בסוד סמך לפי שהוא יסוד אבא מלגאו, עץ חיים שער הכללים פרק י"א, ועניין נבואת משה עיין בערך נבואות משה לקמן, ועיין מה שכתבתי בערך יעקב מזה:

ו' משה שורשו מיסוד אבא היוצא לתוך בטן זעיר אנפין, כי שם יסוד אבא, ב' בבחינת שליש תפארת עליון המכוסה, כי שם מקום יותר רחב בין הזרועות, הג' בשליש תפארת האמצעי אחר צאתו מיסוד אמא, ומשם היתה נבואתו מיסוד אבא היוצא מתוך יסוד אמא , בשליש תפארת באמצע דזעיר אנפין, בחינה ד' כשמגיע יסוד אבא תוך יסוד זעיר אנפין ואז נקרא שת, בחינת ה' הבל היוצא מיסוד אבא חוץ ליסוד זעיר אנפין, וזהו בחינת הבל, וזה סוד משה 'משה 'שת 'הבל, עץ חיים שער הכללים פרק י':

ז' משה שורשו בדעת ותפארת, ויין בערך אחור באחור שביארנו שמשה הוא מבחינת זיווג פנים בפנים, ואהרן מבחינת אחור באחור, וזה שאמר וידבר הוי"ה אל משה פנים בפנים ע"ש באורך, דמשם זכה לבינה, וגם מהוד ברעיא מהימנא רמ"ג דא הוד דרגא דילך, ואמר עוד שם בע"ב דדרגא דילך תפארת, ומדברי קדשו של הרב למדנו דשורשו מיסוד אבא גו יסוד אמא, על כן קפ"ד קס"א גימטריא משה:

ח' משה עם הכולל גימטריא יעקב יוסף עם ח' אותיותיהן, וזה סוד ויקח משה את עצמות יוסף עמו, כי משה ויעקב דרגא חד אינון בחינת זעיר והן גימטריא ז' הויות נגד ז' קצוות דזעיר, ויוסף גימטריא ו' הויות, ויוסף במילוי גימטריא ט' הויות כמו שכתבתי לעיל, וזה שאמר (שמות י"ג י"ט) ויקח משה את עצמות יוסף עמו, עם דרגא דיליה בחינת יעקב לקח גם ו' הויות עצמיות של יוסף לאפוקי ג' דמילוי יוסף, ועל כן משה עם הכולל גימטריא יעקב יוסף, נמצא במשה וח' אותיות נכלל י"ג הויות, והטעם כי הוא עשר בחינת דזעיר מקבל מנצח הוד יסוד ג' מוחין הרי י"ג, וזה גם כן ויקח משה את עצמות יוסף רומז ליסוד אבא ואמא שכלולים מנצח הוד יסוד והן ג' הויות, ועל ידי זה היה לו י"ג הויות, והטעם שיוסף רמוז ליסוד אבא ואמא, כי בחינת אבא ואמא הן הוי"ה וכל אחד יש לו י"ד אותיות הפשוט עם המילוי, הוי"ה אהיה עם כ"ח אותיות עם הכולל גימטריא ע"ו, נמצא כי בחינת אבא ואמא גימטריא ע"ו, יוסף בחינת יסוד ע"ו בחינת אבא ואמא:

ט' גם משה במילוי מ"ם שי"ן ה"י גימטריא תנ"ה, קס"א קנ"א קמ"ג גימטריא תנ"ה, ועם ז' אותיות גימטריא נתיב, סוד תורה הקדימה נתיב לא ידעו עיט, רל"א פנים ורל"א אחור, ב' פעמים רל"א גימטריא נתיב, והן האלפא ביתות של עולם המלבוש, והוא סוד תורה הקדימה, ועל כן נקרא תורת משה והבן:

י' גם משה במילוי כזה מ"ם שי"ן ה"ה גימטריא י' פעמים מ"ה, כי בחינת מ"ה בזעיר בחינת משה והוא כלול מי' בחינת י' פעמים מ"ה, גם נודע שבזעיר יש ה' חסדים:

י"א גם משה במילוי הנ"ל גימטריא ה' פעמים מים, וזה שאמר ותקרא שמו משה כי מן המים משיתהו, משם הסירותי בחינה זו לעולם הלז:

י"ב גם משה במילוי מ"ם שי"ן ה"א גימטריא אלהים בההין וקנ"א, לכך נקרא איש אלהים כי קנ"א בחינת בינה שורש הגבורות:

י"ג גם משה במילוי מ"ם שי"ן ה"י כנ"ל גימטריא אלהים דיודין וקס"א עם הכולל, משה בא"ת ב"ש צבי בחינת צדיק צבי לצדיק, צבי ראשי תיבות 'צדיק 'באמונתו 'יחיה, וזה שאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו רצה לומר בחינת יוסף היה גם כן נכלל ביה בבחינת חילוף א"ת ב"ש צבי בגימטריא מילוי ע"ב ס"ג מ"ה, כי משה היה כלול מחכמה ובינה ודעת שהוא ע"ב ס"ג מ"ה:

י"ד גם נודע כי משה כלול מחכמה ובינה מב' יסודות דאבא ואמא, וגם הוא בחינת זעיר והנוקבא נכללת בו, כי אתנסיבת למשה, ע"ב קס"א הוי"ה אלהים גימטריא משה, ע"ב קס"א חכמה ובינה, הוי"ה אלהים זעיר ונוקבא, וכבר ביארנו דמשה בחינת דעת ותפארת ותבין במספר דעת תפארת באלב"ם מספר כל אחד פה:

ט"ו וכן משה באלב"ם עם ג' אותיות מספרו פה, וזה שאמר לו הקדוש ברוך הוא מי שם פה לאדם, רמוז 'אויר 'דעת 'משה, אויר בחינת תפארת כמו שאמר ברעיא מהימנא (פנחס רנ"ה.), וג' אלו מספרם פה, וזה שאמר מי בחינת מי שהוא אומן העולם על ידי אלפא ביתא באלב"ם כנודע, שם פה לאדם לג' אלו 'אויר 'דעת 'משה:

ט"ז משה הוא מבחינת חצי תפארת התחתון דאריך אנפין שנכלל בחצי העליון, על כן נולד לז' חדשים, עץ חיים שער הכללים פרק ג', ונודע שהתפארת כלול מחסד גבורה תפארת, על כן משה במילוי מ"ם שי"ן ה"י גימטריא יד גדולה יד חזקה יד רמה, בחינת חסד גבורה תפארת:

י"ז גם משה הוא נכלל בבחינת נצח דאבא כנודע, וכן תמצא משה בן עמרם וט' אותיות גימטריא נצח פשוט ומלא נו"ן צד"י ח"ת:

י"ח וגם משה הוא סוד הדעת הכולל חסד וגבורה, וכן תמצא משה מלא מ"ם שי"ן ה"י גימטריא אל"ף גימ"ל למ"ד אל"ף יו"ד ה"ה וא"ו ה"ה וכ"ג אותיות, וכבר ידעת יהו"ה אגלא הוא סוד החסד וגבורה, כמו שכתב הרב ז"ל (פרי עץ חיים שער העמידה פרק י"ח ופרק כ'), וכן משה במילוי מ"ם שי"ן ה"א וז' אותיות וג' כוללים גימטריא אברהם יצחק, הרי לך שכלול בו חסד וגבורה והבן: י"ט משה היה לו עשר שמות ירד חבר יקותיאל אביגדור אבי סוכו אבי זנוח טוביה שמעיה לוי משה, ויקרא רבה פרשה א' (אות ג'):

כ' משה הוא גלגול שת הבל, והוא רמוז בשמו 'משה 'שת 'הבל מהרב ז"ל (עץ חיים שער הכללים פרק י', שער הארת המוחין פרק ז', שער הפסוקים שמות, ליקוטי תורה שמות, וארא):

כ"א משה זיווג רוחא ברוחא דזעיר ונוקבא, וגופא בגופא דאבא ואמא, וכן יעקב בשעת מיתתו, אבל בחייו לא זיווג כי אם גופא בגופא דזעיר ונוקבא:

כ"ב משה זכה לבינה היינו בחינת לאה שהיא אחוריים דמלכות דאמא,, וזה שאמרו (מנחות ל"ה ע"ב) שהראהו לו קשר של תפילין שהיא בחינת לאה, כמו שכתבתי שם, ועיין מה שכתבתי לעיל באות ה' שסותר קצת לזה, כי בחינת לאה הוא מלכות ולא סמך כנודע:

כ"ג משה הוא סוד התורה כולה, על כן נקראת תורת משה שהוא כולל רמ"ח מצות עשה ושס"ה לא תעשה שבתורה, רמז לדבר משה רבינו גימטריא תרי"ג במכוון:

כ"ד רבו של משה מטטרון בחינת מלכות, כן כתב הראב"ד בהקדמתו לבספר יצירה:

כ"ה משה הוא מבחינת חסדים דצד ימין דיסוד אבא ויצא דרך שמאל, על כן מצד הוא בנצח בחינת ימין, ומצד יציאתו הוא לוי צד שמאל או צד הוד, ועיין בערך אהרן שכתבתי מזה באורך:

משה למשה מסר אף מלאך המות חלק חיותו שהוא סוד י"א סימני הקטורת (שבת פ"ט.), שהן י"א בחינת הקדושה, וכמו שכתבתי בערך י"א שהן חיות הקליפות, ומהן נעשו העדי לישראל:

משה סודו תפארת ומלכות כשהם בבטן בינה, ואזי שניהן משתמשין בכתר אחר, והם שני מאורות הגדולים, והם סוד תרי נקודין דצירי, כמבואר בתיקונים (תיקון ס"ט ק"ד ע"ב):

ב' וכן משה ראשי תיבות שני מאורות הגדולים:

ג' משה גימטריא יעקב ויוסף עם הכולל, וזה שאמר (שמות י"ד י"ט) ויקח משה את עצמות יוסף עמו:

ד' בשמיטה שעברה היה משה כהן גדול ואהרן סגן, כן כתב בספר התמונה:

ה' משה למפרע הרעיפו שמים מטל (ישעיה מ"ה ח'), שזה היה בחינת משה:

ו' משה חי ק"ך שנים, ע' שנים שחסרו לאדם הראשון, ונ' שנים שחסרו לנח מאלף שנים, ועל כן אמר (שמות ל"ב ל"ב) מחני נ"א נוטריקון נח אדם מגלה עמוקות:

ז' משה ראשי תיבות מקום שהנחלים הולכים, ועיין בפנים, עיין ערך אלהים שביארנו עניין זה שהוא בחינת אל דאלהים חכמה בידה דעת חסד גבורה תפארת:

ח' משה ראשי תיבות מילוי שם הוי"ה, שהוא נוטל מילוי ב"ן למתק קליפות נוגה, כמו שכתבתי בערך נוגה באורך ע"ש:

ט' משה לפי שקיבל הערב רב שהחטיאו ישראל והם מתפשטים בכל דור, על כן הוכרח משה לבוא בסוד העיבור בכל צדיק הדור שכולל הדור לתקנו שלא יטעוהו הערב רב שבדור, וזה שאמר (דברים ג' כ"ו) ויתעבר הוי"ה בי למענכם, שהוצרך לבוא בסוד העיבור, מהרח"ו הביאו בשל"ה פרשת ואתחנן (ליקוטי תורה ואתחנן ד"ה ויתעבר הג'):

י' ומתחילה כשמתעבר בצדיק הדור הוא אלם, ועל כן ראשי תיבות נביא אקים 'להם 'מקרב 'אחיהם כמוך אלם, והוצרך הצדיק שיתגלה אליו אליהו להיות לו לרב, וזה סוד רב לך שנאמר במשה, שתצטרך בכל דור לרב מהרח"ו שם:

י"א משה זכה מתחילה לכל נ' שערי בינה, רק אחר כך כשחטאו ישראל בערב רב שקיבל, נעלם ממנו שער הנ', וזה (שמות ל"ב ז') לך רד שתרד מגדולתך (ברכות ל"ב.) ותחסר שער הנ' כמניין לך, ועל כן אמרו רז"ל (ראש השנה כ"א ע"ב נדרים ל"ח.) בלשונם נ' שערי בינה ניתנו למשה חסר א', ולא אמרינן מ"ט שערי בינה ניתנו למשה, רק שמתחילה ניתנו לו כל הנון, ואחר כך נחסר אחד על ידי העגל שעשו ישראל, ואחר כך בשעת פטירתו זכה לכל הנ' שערי בינה, ועל כן נאמר (דברים ל"ד א') אל הר נב"ו נון בו, שיש בו שער הנ' ונכנס הנ' בשמו, ונעשה ממשה אותיות נשמה, וידוע כי נשמה בבינה, גם זה מהרח"ו שם, והנה נודע דשער הנ' כולל כולם, ועל כן רמוז בתיבת לך על שער הנון, לך ראשי תיבות כולל לכולם:

י"ב משה זכה לבחינת נשמת הבל לגמרי בשעת מתן תורה, ועל כן בעלותו ההרה לקחת ראשי תיבות הבל, כי עלה עד לב השמים ל"ב נתיבות חכמה וה' חומשי תורה הרי הבל, של"ה ואתחנן, ולי נראה דזכה לכל זה על ידי שהשיג שער הנ' שהיא נתיב לא ידעו עיט ולא ידוע אי היא לתתא או לעילא, ופירוש הדברים כי היא בחינה עליונה שבבינה המשתוה אל החכמה, ולא ידוע אם הוא מחכמה או מבינה, ועל כן הוא דבוק בחכמה ובבינה, וזהו הבל ה' בינה ב"ל ל"ב נתיבות חכמה שדבוק בחכמה ובינה על ידי נתיב הלזה:

י"ג משה היה בשמיטה שעברה שמיטת החסד, וישראל שבדורו היה אז בחינת צאן והוא היה רועה שלהן, וזה סוד ומשה היה רועה, שהיה רועה בשמיטה שעברה כן כתב כמה מקובלים:

י"ד משה היה בו נשמת הבל והיה כולו טוב ולא היה בו רע כלל, על כן כתיב במשה ותרא אותו כי טוב הוא (זוהר הרקיע פרשת שמות), ולעולם כשבא בחינת נשמה בעולם בא גם כן פעם שנית הרוח והנפש אף שכבר נתקנו בגלגול, לכך במשה שהיה בחינת נשמת הבל בא גם כן בחינת נפש ורוח דהבל אף שכבר ניתקן הנפש בשת בנו של אדם הראשון, והרוח בנח, ועל כן היה משה כלול מנפש רוח נשמה מהבל ומשת ונח:

ט"ו משה לא זכה כי אם לבחינת נשמה, וחנוך לבחינת חיה, ומשיח ישיג בחינת יחידה הרב בליקוטי תורה, וקשה דבליקוטי תורה פרשת תשא כתב דמשה זכה לבחינת חיה, ועיין בערך אדם הראשון שכתבתי ישוב לזה:

ט"ז ראוי היה משה להיות מלאך כחנוך ואליהו, רק בעבור הערבות בעד הערב רב שרצה לתקנם ולא תקנם, אבל חנוך לא היה רוצה לתקן דורו כי היה קודם מתן תורה ולא היה ערב, ואליהו לא רצה בערבות וקינא להם ורצה להורגם ונסתלק מן הערבות הרב בליקוטי תורה (בראשית ד"ה ויתהלך): י"ז משה היה בחינת עולת זכר ונתקבל לריח ניחוח, ילקוט ראובני פרשת ויקרא ע"ש:

י"ח משה קודם פטירתו זכה לשער הנ' כמו שכתבתי לעיל אות י"א, ולאחר פטירתו זכה להשיג גם החכמה, וזה שאמר (דברים ל"ג כ"א) וירא ראשית לו, ראשי חכמה כי שם חלקת מחוקק ספון, רצה לומר כשמת וגדולים צדיקים במיתתן, מגלה עמוקות ואתחנן אופן י"ב:

י"ט משה לא השיג רק אתוון זעירין, ושלמה השיג אתוון רברבין, ועיין בערך שלמה, וזה שאמר (שמות ט"ו א') אז ישיר משה, א"ז ראשי תיבות אתוון זעירין:

כ' בימי משה לא היתה הנהגה פנים בפנים כי אם באחוריים, כמו שאמר (שמות ל"ג כ"ג) וראית את אחורי, זוהר שיר השירים, ובמי שלמה היה הנהגה פנים בפנים, עיין בערך שלמה:

כלים אישיים